פקדונות הם מוצרים בטוחים פיננסים, ללא שום סיכון שהבנקים מציעים בתור השקעות בטוחות. בדרך כלל, פיקדון הוא אפיק השקעה לטווח קצר, מיום אחד עד 5 שנים. הריבית עולה יחסית לתקופה והסכום המושקע והיא כרוכה במס בגובה 15%. הריבית של הפקדונות נמוך יותר מהריבית שהבנק גובה עבור הלוואות. הריבית יכול להיות קבוע או משתנה, לפי ריבית הפריים במשק, שנקבע עלי די בנק ישראל כל חודש.
אם ברגע שמשקיעים את הכסף מצפים להורדה הריבית, אדיף לבחור פיקדון בריבית קבוע, שנשמרת בכול התקופה של הפיקדון. אם יש ציפיות שהריבית תעלה כי יש סימני אינפלציה במשק, מומלץ לבחור פיקדון בריבית משתנה, שתעלה אם בנק ישראל יעלה את הריבית הפריים.
מי שלא בטוח לגבי התקופה של ההשקעה, יכול לבחור פיקדון אם נקודות יציאה בדרך. כך הוא יוכל ליהנות גם מריבית וגם יוכל לשמור על נזילות לפי הצורך. מי הפקיד את הכסף בפיקדון ואחרי תקופה, ליפני הפיקדון, רוצה לוותר כי מצא אפיק השקעה אחר יותר כדאי לדוגמא, יכול למשוך את הכסף בתנאי שבירה. שזה אומר תשלום של קנס יחסית לתקופה שנותרה עד פדיון.
השקעה באגרות חוב היא סוג של השקעה בידען באשר לחיובי העסקה בעצם, ולא בקניית חלק בעסקה עצמה, כגון נכסי נדל"ן או עסקים. במקום זאת, השקעה באגרות חוב נועדה להביא להשגת רווחים על ידי רכישה של חובות כלפי גופים מוסדיים או ממשלתיים.
כאשר משקיעים באגרות חוב, הם בעצם מעניקים הלוואה ליחידה מסוימת – חברה, ממשלה או יחידה אחרת – ומקבלים בתמורה ריבית בתשלום. הריבית הזו ניתנת בדרך כלל בצורת תשלומים קבועים בפרקי זמן קבועים, ובסיום תקופת ההלוואה משולמת סכום ראש הקרן.
הקניית אגרות חוב מהווה למשקיע את הזכות לקבלת תשואה על ידי ריבית, והיא נחשבת לפחות סופרת בסיסית לכל תיקון השקעות. כפי שהשקעה במניות, השקעה באגרות חוב כוללת סיכון, וככזו עשויה להיות מומלצת רק למשקיעים שמבינים את הסיכונים האפשריים ושיש להם את היכולת לנהל אותם.